כללי

לפני רכישת אופציה (וזה נכון לגבי כל מוצר שנקנה) עליי להעריך את שוויה. קיימים מספר מודלים לתמחור האופציות, כאשר הנפוצה ביותר היא בלק ושולס שזיכתה את ממציאיה בפרס נובל לכלכלה. מחיר האופציה, בסופו של דבר, נקבע לפי ביקוש והיצע, אולם המשקיע המתקדם עושה שימוש רב בנוסחת בלק ושולס ובנגזריה (עוד על הנגזרים בהמשך), כדי למקסם את רווחיו.

הנחת יסוד

ערך האופציה = ערך הזמן + ערך כלכלי (מכונה גם ערך פנימי).

בכל אופציה חבוי ערך כספי שמקורו בשני גורמים:

ערך הזמן- זמן שווה כסף! ככל שמועד הפקיעה רחוק יותר ערך הזמן יקר יותר.

ערך כלכלי- בכל אופציה ניתנת זכות כלשהיא שניתנת לתמחור בתנאי שוק שונים.

זוהי הנחת הבסיס החשובה ביותר כשניגשים לתמחר אופציות, וכל המודלים לתמחור נשענים על אקסיומה זאת.

פרמטרים בסיסיים להערכת שווי אופציה

כדי לחשב את ערכה של אופציה עליי לדעת את הפרמטרים הבאים:

• שער נכס הבסיס
• זמן לפקיעת האופציה
• סטיית התקן
• מחיר מימוש
• ריבית

חישוב ערך האופציה מבוסס על מודלים מתמטיים-כלכליים (אנחנו לא נדרשים לחשב לבד כמובן). 

סה"כ קיימים 3 מודלים לתמחור אופציות:

1. המודל הנאיבי
2. בלק ושולס ( Black–Scholes)
3. המודל הבינומי

כאמור המודל השכיח ביותר הוא של בלס ושולס,

ניתן לקרוא עוד על המודל כאן, 

אוסיף מספר מילים על הנגזרים של הנוסחה ששימושיה רבים ובעלי ערך רב.

 מה זה נגזרים?

מודל בלק ושולס מציע לנו נוסחה לחישוב ערך האופציה. אולם, שימושי מודל זה לא נגמרים רק בתמחור האופציה. על ידי גזירה מתמטית של הפרמטרים שמופיעים בנוסחה, ניתן להעריך כמותית את חשיפתנו לסיכונים והסיכויים של האופציה או האסטרטגיה שרכשנו, לפני הרכישה ובזמן אחזקת הפוזיציה. את הנגזרים מסמנים באותיות יווניות, ואל חשש לגבי היכולות המתמטיות שלכם, מדובר בנתונים בסיסיים שמוצגים בכל מערכת מסחר, כחלק בלתי נפרד מנתוני האופציה.

להלן שמות הנגזרים ותיאורם

דלתא- רגישות ערך האופציה לשינוי במחיר המדד

 גמא- רגישות ערך הדלתא לשינוי במחיר המדד

תטא-רגישות ערך האופציה לשינוי בזמן עד למועד הפקיעה

ווגא- רגישות ערך האופציה לשינוי בתנודתיות המדד

אומגה- גמישות ערך האופציה

רו-רגישות ערך האופציה לשינוי בשיעור הריבית 

עבור למבוא לאסטרטגיות מעוף