כולם מכירים את הקלישאה, חתוך הפסדים ומקסם רווחים. משפט קטן שמכיל את כל עולם המסחר ומקצוע הספקולציה, אך כל כך קשה ליישום. מדוע הוא קשה ומדוע הוא חשוב? ננסה לענות.
בוא נדבר על צד ההפסד. אינטואיטיבית, יש הגיון בלצאת מפוזיציה שלא עובדת מבלי להיפגע יותר מידי כספית (ורגשית), לפני שהעסקה תהפוך לאסון, כלומר הפסד כספי גדול שקשה להחזיר. הבעיה היא שהרגשות שלנו, בעיקר פחד ותקווה מבלבלים אותנו בתהליך קבלת החלטות. לימדו אותנו מגיל קטן שיהיה בסדר, ולקוות לטוב. כך אנו נוהגים בצד ההפסד, מקווים שהמחיר יחזור ויהיה בסדר. רגש דומיננטי לא פחות הוא הפחד. במקרה של הפסד, בעיקר הפחד לטעות. אם אני מממש הפסד אני מודה שטעיתי כלומר האגו נפגע וזה מצב שכולנו מנסים להימנע ממנו. יש תופעה שנקראת אפקט הסטטוס קוו. אנשים מעדיפים לא לקחת החלטה (לדוגמא לממש הפסד) רק מהפחד שאולי הם טעו, אולי המחיר יחזור בלעדיי, הרי כולנו חווינו זאת שמיד לאחר מימוש הפסד העסקה עובדת יפה בלעדינו. הפחד הוא רגש חשוב שעיקרו להגן על עצמינו, אבל כדי ליהנות ממנו כך שישרת אותנו במסחר, צריך לנווט אותו למקום הנכון, כלומר פחד להפסיד בגדול.
כדי להפוך את הרגשות כך שנפחד מהפסד גדול צריך להבין מה ההשלכות של הפסד על יכולת המסחר שלנו. בצד המפסיד חבוי לא רק הפסד כספי אלא גם פגיעה מנטאלית שגוררת כדור שלג ביכולת שלנו לקבל החלטות טובות. לרוב אנשים חשים כאב רגשי לאחר הפסד ומיד מתעורר בהם הצורך והרצון העז להעלים את הכאב. איך עושים את זה? צריכים להחזיר את הכסף שהפסדנו. אבל איך מרוויחים כסף במקצוע שדורש ריכוז, משמעת, סבלנות ואיזון רגשי, כאשר הגישה שלנו מושפעת רגשית מתחושת כאב והצורך העז שחייבים לפעול, למרות שכנראה זה בדיוק הרגע שבו לא כדאי. דרך אגב לפי פרופסור כהנמן המחיר הרגשי של הפסד כספי חזק פי 2.2 מהמחיר הרגשי של להרוויח. זה אומר שאם הפסדנו 100 דולר, כדי לחזור לאיזון רגשי נצטרך להרוויח 220 דולר. לרוב פעולה מתוך תחושת נקם תגרור הפסד נוסף, לעיתים גדול יותר, ורק תרחיק אותנו מהיעד. מה עושים? חותכים הפסדים קטנים לפני שהופכים גדולים. אנחנו לא רוצים להפסיד סכום שלא נוכל להכיל, כלומר להיפגע כספית ורגשית. ההשפעה של הפסד גדול היא הרסנית לא רק לתיק שלנו אלא ליכולת שלנו לקבל החלטת טובות בהמשך כדי לשרוד במשחק.
בצד המרוויח, הקושי למקסם אפילו קשה יותר. גם כאן הפחד הוא הרגש העיקרי ששולט בקבלת ההחלטות. נתמקד בפחד להחזיר כסף. השוק צורב לנו זיכרונות שליליים כדי שניקח את ההחלטה הלא נכונה בפעם הבאה. לדוגמא אם פעם אחת נצא מופסדים מפוזיציה שהייתה מורווחת בשיאה 20%, בגלל מהלך חד נגדנו מבלי היכולת לצפות מראש, אז בפעם הבאה שנחווה רווח דומה נשתכנע לממש את הרווח כדי לא לחוות כאב דומה שנית. מה רע ב 20% רווח אתם בטח שואלים, הלוואי כל עסקה נרוויח 20% חלק יאמרו. נכון, אבל צורת החשיבה הזאת לא משרתת אותנו. איך נדע שמיצינו את הפוטנציאל של העסקה דווקא באותו רווח? ואיך בדיוק נחווה עסקה של 100% ואף יותר בשיטת עבודה כזאת. הקסם בצד הרווח הוא שעסקה טובה יכולה לכסות על הפסדים קטנים רבים, הרי במשחק הספקולציה אני לא צריך להיות צודק רוב הזמן, רק להרוויח יותר מאפשר מפסיד ובהתנהלות נכונה זה אפשרי גם באחוזי הצלחה נמוכים.
דרך אחת להתמודד עם הזיכרון השלילי שנצרב היא להבין שהמוח נותן חשיבות גבוהה מידי לתרחיש השלילי כל כך של תנועה מהירה נגדנו מבלי היכולת לצפות מראש. יש להבין ולקבל כי אכן מקרים כאלו קורים במסחר, אך האם זה רוב המקרים? ואם התשובה היא לא, אז האם נכון להתנהל לפי תרחיש שחור שקורה רק לעיתים רחוקות. ההבנה שנכון לי למקסם לצד כללים שיעזרו לי לפתח אורך רוח מבלי ליפול למלכודת הכול או כלום היא המפתח.
אם לסכם, אז במסחר הרגשות פחד ותקווה שולטים בקבלת ההחלטות שלנו. במקום לפחד להחזיר רווח עלינו לפחד להפסיד. ובמקום לקוות כאשר מופסדים עלינו לקוות להמשך צמיחה כאשר מורווחים.
דרך נוספת להסתכל על זה היא שיש 4 תרחישים: הפסד גדול, הפסד קטן, רווח גדול ורווח קטן. כדי לשרוד במשחק ואולי לתת לעצמנו הזדמנות אמתית לתוחלת רווח חיובית עלינו להוציא מהמשוואה רק תרחיש אחד, את האפשרות להפסד גדול ואת זה עושים על ידי חיתוך ההפסד שהוא עוד קטן.
בונוס קטן:
מי שראה את סרט המטריקס, מכיר את סצנת הקפיצה, שבה ניאו לראשונה נכנס למטריקס, ולאחר מס אימונים (קורס בסיסי) מנסה להוכיח שהוא האחד. שימו לב שרגע לפני הניסיון מקבל שיעור מזורז על אמונה וגישה נכונה ואפילו דוגמא מעשית שאכן זה אפשרי, רוצים לומר יודע כל מה שצריך כדי לצלוח את מבחן הקפיצה. האם יצליח? לי זה מקשר מאוד את סיפור הצלחה בין לילה או דילוג שלבים אם תרצו של עבודה קשה. כלומר קפיצה וניסיון ראשון מוצלח ליעד הרצוי. ספוילר: אף סוחר לא מרוויח לפני שלמד לשרוד.
